לקוח/ה וידיד/ה יקר/ה,

סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שקיבל הלוואה (מוגדרת בסעיף "לרבות כל חוב") בלא ריבית ("ריבית" מוגדרת "לרבות הפרשי הצמדה") או בריבית בשיעור נמוך משיעור הריבית שקבע לעניין זה שר האוצר, יראו את הפרש הריבית כהכנסה בהתאם למערכת היחסים שבגינה ניתנה ההלוואה:

 א. הלוואה שניתנה בקשר ליחסי עובד מעביד – כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה;

ב. הלוואה שניתנה לאדם ממי שהוא מספק לו שירותים (זולת אם הוכיח שניתנה ללא קשר עם השירותים שסיפק) – כהכנסה ממתן שירותים, לפי סעיף 2(1) לפקודה;

ג. ההלוואה אינה נופלת בגדר שני המקרים לעיל ואשר קיבל אותה בעל שליטה, או קרובו, מחברה בשליטתו – כהכנסה חפי סעיף 2(4) לפקודה.

 סעיף 3(י) לפקודה מטיל מס על המלווה, במקרה שבו ההלוואה שנתן ושלגביה חלות הוראות הסעיף נושאת ריבית בשיעור נמוך יותר משיעור הריבית המינימאלי שנקבע בתקנות. מס כאמור מוטל על ההפרש בין הריבית שנקבעה בתקנות, לבין הריבית שנזקפה בפועל בגין ההלוואה שנתן והוא נחשב כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה ומחויב בשיעורים רגילים.

 שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה בשנת-המס 2016 – 3.41%

 שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י) לפקודה בשנת-המס 2016 – 2.56% 

 המידע המובא למטרת עדכון והסבת תשומת לב בלבד. למידע נוסף ניתן לפנות למשרדנו.